Posts_4_DifferentAngle

בית / Posts_4_DifferentAngle

להביט מנקודת ראות שונה

אוריאל לוי
22/6/2019

כמה פעמים קרה לכם שמצאתם את עצמכם יוצאים על מישהו בכעס, על דבר שהוא עשה, ואחר כך מרגישים חרטה? חושבים האם באמת כל הכעס הוא כלפיו, או שאולי במקרה הכנסנו לשם אנרגיות מכעסים אחרים בחיינו. או אולי מקרים בהם הייתם מתוסכלים מההתנהלות עם מישהו, עד שגיליתם את המניע להתנהגות שלו, ואז חלק מהתסכול התחלף בחמלה?

אני זוכר בתקופה בה עבדתי כפרילנסר בפיתוח תוכנה, היה לי לקוח, שמהרגע הראשון העבודה איתו הייתה מתסכלת. הוא היה מתקשר המון פעמים ביום, היה קובע החלטות ומבטל אותן כמה ימים אחרי, היה משנה חלקים מהכיוון של המוצר לפחות פעם בשבוע, ובכך מבטל חלק מהעבודה הקודמת. בזמנו, לא הייתי מנוסה, ולא סגרתי איתו את פרטי חוזה העבודה בצורה טובה, כך שההתנהלות הזו הייתה מקובלת לפי ההסכם בינינו. מצד אחד, קיבלתי תשלום שעתי, אז כן קיבלתי תמורה עבור העבודה, אבל הייתי מתוסכל כי אני ממש לא אוהב לעבוד בצורה כזו תזזיתית, גם מבחינת יושר, כי הרגשתי שאני נותן מוצר גרוע וגם מבחינת העובדה שזה הוציא אותי מפוקוס מהעבודות האחרות שעשיתי. אני זוכר שממש לא הערכתי אותו בתור בן אדם, ובכל פעם שהייתי רואה את המספר שלו על הצג, הגוף שלי התקשח. הוא היה ממש מעצבן אותי לפעמים. ואז הכל התהפך. אני זוכר שאחרי כמעט חודש של שיחות טלפוניות, עשינו מפגש פנים מול פנים. המפגש התחיל מתוח, והוא פתח בזה שהוא לא מרוצה. אני ישר נכנס למגננה. היה בא לי להוציא עליו את כל התסכול שצברתי באותו החודש, אבל החלטתי להיות מקצועי, ואמרתי לו שאני פה עבורו ושאני גם רוצה לתת לו בדיוק את המוצר שהוא רוצה, אני רוצה שהוא יהיה מרוצה מהעבודה, אבל שמה שהוא מתאר לי עכשיו שהוא רוצה, כמעט הפוך מאיך שהוא הגדיר לי את המוצר בהתחלה. הסברתי לו איך מה שהוא מסביר לי עכשיו, גם שונה ממה שהוא אמר לי בשיחה האחרונה. אמרתי לו שאני יכול להמשיך לעשות את כל המטלות הספציפיות שהוא מבקש ממני, אבל שאני מוצא את עצמי בנקודה שאני לא יודע מה הוא מצפה מהמוצר הסופי. להפתעתי הוא לא קטע אותי או התנגד, אלא פשוט הקשיב. אז המשכתי. אמרתי לו שלדעתי המקצועית חסר לו מיקוד במוצר, והצעתי לו שנשב עכשיו ונגדיר בדיוק מה הוא רוצה לקבל כתוצר סופי. מה המטרה שלו.

ואז קרה אחד מאותם רגעים נדירים ומופלאים, בהם אנשים משחררים את כל ההגנות שלהם, והוא אמר: “אני מצטער”. בהתחלה לא הבנתי על מה, הוא תפס אותי בהפתעה. עוד יותר הפתיע אותי שהוא שיתף אותי על תהליך גירושין כואב שהוא בדיוק עובר, והוא אמר לי שיש לו כל כך הרבה על הראש והוא לא מצליח לשמור פוקוס על כל הדברים שקורים אצלו. הוא אמר שהוא יודע שהוא כל הזמן שינה את תכנית העבודה, אבל שזה קרה כי הוא שכח הרבה ממה שסיכמנו.

אחרי זה הוא אמר: “שיגעתי אותך, הא?”

עניתי: “חבל על הזמן”, ושנינו צחקנו.

זה היה מדהים, כי הרגשתי שמשהו השתנה בו באותו היום. באותו היום הייתה לי הפגישה הכי כיפית שהייתה לי אי פעם עם לקוח. הייתה הרבה פתיחות ואווירה קלילה, הוא היה מחויך ושיתף אותי גם על החיים שלו ואני על שלי ואפילו הגדרנו את המוצר בדיוק כמו שהוא רוצה. ושבועיים לאחר מכן, הוא קיבל את המוצר והיה מאד מרוצה. בין לבין, היו שיחות בינינו, אבל הפעם לא התקשחתי, ואלה היו שיחות בין חברים. כי למרות שלא שמרנו על קשר, נעשינו חברים באותו היום. ואני למדתי לקח חשוב על לא למהר לשפוט אנשים. אותו אדם, שחשבתי עליו דברים רעים, התגלה כאדם ממש טוב, חכם ואמיץ. הערכתי אותו. ובאותו היום הבנתי שאני ממהר לשפוט אנשים ושוכח את העובדה שהם עברו חיים שלמים עד אותה הנקודה שהם נפגשו איתי. לכל אחד יש סיפור מרתק מאחוריו, שמסביר טוב מאד איך הוא הגיע לאן שהוא הגיע. זה כמו בסדרות או בסרטים, שלפעמים כשאנחנו מגלים פתאום את סיפור החיים של אחת הדמויות ה’רעות’, אז אנחנו פתאום יותר מבינים אותה, יותר מעריכים אותה ולפעמים מקווים שהיא תזכה. דבר נוסף שהבנתי הוא שסוג האנרגיה שאני משדר בחיים, הוא סוג האנרגיה שאני אקבל בחזרה. באותו המפגש יכולתי לכעוס עליו, אבל זה רק היה גורם לכך שהוא יכעס בחזרה. אבל במקום זה בחרתי להכיל אותו ולבוא לקראתו, והוא בחר במעשה אמיץ ובא גם לקראתי וגם לקראת עצמו.

זה מזכיר לי ציטוט שאני אוהב, לא זוכר את המקור:

“אדם גאה תמיד מתבונן מלמעלה על אנשים או חפצים; וכמובן, ככל שאתה מרבה להביט למטה, אתה מפספס את כל מה שמעליך”